Comme il Faut

Love Stories

Periphery Designers

Comme Il Faut מארחת

מעצבים ויוצרים מהפריפריה בנמל תל אביב!

כל מי שבאה מהפריפריה יכולה להזדהות עם זה. זאת הייתה בעצם מחמאה, להגיד שאת דווקא מוצלחת. קוסמופוליטית. מעודכנת. אבל המחמאה הזאת מקפלת בתוכה בדיוק את התפיסה שלנו על הפריפריה. היא בשוליים, היא פחות בעייניינים, פחות אפ טו דייט, פחות איכותית, פחות נחשבת. פחות. פחות. פחות."

 

דרך התערוכה אנחנו רוצות לאתגר את התפיסה שמעצבים.ות מהמרכז הם טובים יותר מאשר מעצבים.ות מהפריפריה וגם לתת להם במה במרכז  ולספר עליהם לעוד אנשים. 

 

התערוכה בנמל תל אביב מארחת מעצבים.ות שפועלים.ות ויוצרים.ות רחוק מתל אביב, במטרה לייצר מפגש בגובה העיניים בין הקהל שלנו למעצבות ומעצבים.

אוצרת התערוכה טובה ואלד

משתתפים רקפת לוי, לילך חצבני, רות חאזי, חדווה קליין, דפנה קסטנבוים , איל יצחקי, קלאודיה מנוקיאן, נטע רמון, ליטל דורצ'ין, תם אטיאס.

הפריפריה בהגדרתה הרשמית היא אזור מרוחק מבחינה גאוגרפית מאזורי המרכז אשר בו מתרחשת רוב הפעילות הכלכלית במדינה. ההגדרה של פריפריה נגזרת מהמרכז - אי אפשר להגדיר פריפריה בלי להגדיר מרכז. במרכז קורים הדברים הטובים, החשובים והמעניינים, במרכז מתקיימת התרבות הנכונה, ולכן הרבה מתושבי הפריפריה רוצים לעבור למרכז, זאת נחשבת הצלחה. עם זאת, לריחוק מהמרכז יש יתרונות רבים והוא אפשר מרחב מחיה הקרוב יותר לטבע ולאדמה, חיי קהילה ושקט. אך הוא גם מגביל את החשיפה של יוצרים.ות לשוק הצרכנים.

 

התערוכה החדשה "את לא נראית עפולאית" ב-Comme il Faut מקבצת יוצרים.ות מכל קצוות הארץ ומאפשרת להם חשיפה לקהל חדש והזדמנות להציג את העשיה שלהם.ן ליותר אנשים.

Comme il Faut חרתה על דגלה לשלב ולחשוף מעצבים.ות בקטגוריות שונות בחנות הדגל בתל אביב, וזו הזדמנות נהדרת לפרגן ליוצרים.ות המוכשרים.ות מהפריפריה בארץ.


את שם התערוכה "את לא נראית עפולאית" הגתה סיביל גולדפיינר הבעלים והמייסדת של קום איל פו, שגדלה בעפולה ושמעה לא מעט פעמים בחייה את המשפט הספק מחמיא, ספק מעליב - "את לא נראית עפולאית". וכך היא מספרת - "היי, אני סיביל וכן, אני מעפולה. רק מי שגדל כמוני בפריפריה של ישראל מכיר את המשפט הזה. כשרק הגעתי למרכז הארץ, המשפט הזה הדהד לעיתים -וואו, את לא נראית מעפולה!

איל יצחקי

גר ויוצר בכפר בן נון

״מאד חשוב לי שהיצירה שלי תהיה שימושית ולא רק ויזואלית. בעקבות התבוננות בעולם הטבע פיתחתי ואימצתי לי תפישות אקולוגיות המדברות על שמירה והגנת הקיים, צמצום צריכה מזיקה, מחזור וקיימות. היצירות שאני מציג כאן הן התוצאה של פתיחת דלת מרגשת, מסקרנת, מאתגרת לעולם של חומרים, טכניקות, מציאת פתרונות, התנסות ולמידה אין סופיים. בחלק מעבודותי אפשר לזהות אלמנטים מהטבע דבר שאני מגלה בדרך כלל בסיום היצירה. כל חומר או מוצר שסיימו  את תפקידם נבדקים על ידי וחלקם משמש כחומר גלם ליצירות הבאות."

חדווה קליין

גרה ויוצרת בחיפה

״עסקתי בחינוך והוראה במשך 33 שנה. מגיל צעיר חונכתי שספרים לא זורקים. לאחר הפרישה החלטתי  לעסוק ולהתמחות בנייר לסוגיו. החלטה זו קבלה משנה תוקף שנוכחתי שספרים נזרקים על ידי אנשים, ספריות, מוסדות מחקר. וכך נולד הרעיון : תכשיטי הנייר עשויים מנייר ספרים ממוחזרים ונייר צבעוני. הספרים נחתכים לצורות שונות בעזרת לייזר ומבלט. המחרוזות מושחלות על חוטי עור  בשילוב של חרוזי עץ או נייר. דפי הספר הישנים מקנים לתכשיטים צבעוניות מהממת המדמה את הטקסטורה לשעם. התכשיטים קלים מאוד."

לילך חצבני

גרה ויוצרת בחולתה

״מאז ומתמיד נמשכתי לאומנות ועבודות יד. בשנת 2000 התחלתי לעבוד בבית האופנה Elie Tahari בניו יורק, ובמשך עשור צברתי ניסיון רב התקדמתי וסיימתי כמעצבת בכירה. לאחר שבני הבכור נולד החלטתי לחזור לישראל, לעמק ילדותי שם הקמתי את מותג בגדי הנשים LH1307. 

 

בסטודיו שלי אני מעצבת ומייצרת אופנה ישראלית בניחוחות חו"ל עם דגש על קו נשי,ואלגנטי. הקולקציות קטנות ומדויקות, מעוצבות בקפידה ונוצרות מבדים איכותיים ואלמנטים עיצוביים בעבודת יד. כל דגם מעוצב מתוך כוונה, שהשימוש בו יהיה רלוונטי  לאורך עונות רבות ויביא עימו תחושת ייחודיות ושמחה."

ליטל דורצ׳ין

גרה ויוצרת בעין חרוד

״ג׳ין זה שד בערבית, ישויות על טבעיות שיכולות להיות רעות או טובות ונוצרו מאש ללא עשן. הג׳ין על החולצה, מקבל מקום, אור ואוויר וכך הופך משד רודף לשד מגן. אני משתמשת בשפה ויזואלית הנשענת על מסכות אפריקאיות, גרפיטי, תרבות רחוב, רקמה מסורתית ועוד.

 

כל החולצות מצוירות ביד והן מהוות הזדמנות ללבוש יצירה חד פעמית עם הקלילות של טי שירט. במקביל אני גם עוסקת בתכנים של מחול מרפא בהשראת טקסים של גירוש שדים מצפון אפריקה."

נטע רמון

גרה ויוצרת בראש פינה

"את דרכי המקצועית התחלתי כמעצבת תלבושות בהפקות סרטים מקומיות וזרות וכמעצבת תפאורה ותלבושת בתיאטראות בעיר הגדולה. עדויות לעברי המקצועי ניתן למצוא ברמיזות התיאטרליות המופיעות בחלק מפריטי הלבוש, בעיקר בפריטים העליונים. לאחר שנות חיים ויצירה בעיר, הרגשתי שהגיע הזמן להחליף את הפאזה האורבנית עם מגורים בסביבה טבעית, הרחק מההון הסואן ועברתי להתגורר במושבה פיוטית. באופן טבעי הומרו ביגדי הבמה לפירטי לבוש המיועדים לחיים האמיתיים ולצרכי היום יום. את ההוד וההדר של התיאטרון הקלאסי החליפו הקווים הרכים והסגנון הרומנטי, ניזונים מהאווירה הקסומה הנוכחת במקום.״

קלאודיה מנוקיאן

גרה ויוצרת בהרדוף

 "אני אוהבת ליצור בגדים פונקציונלים שיוצרים דיאלוג עם הגוף ועם חיי היום יום של האישה המודרנית.  טקסטילים מאופיינים בעדינותם ושקיפותם מה שיוצר תנועה ומאפשר לבגד לעטוף את הגוף הנשי וליצור מראה חינני וחושני."

רות חאזי

גרה ויוצרת בשחרות

"מסעותיי הביאו אותי לאלסקה, בחרתי לנסות לגור שם בחורף הקר והחשוך. חיפשתי תעסוקה שתמלא אותי וכך גיליתי את צפונות הקרמיקה באוניברסיטת פיירבנקס, בצפון מרכז אלסקה. המסע באלסקה ארך שבע שנים והאמנות העתיקה לכדה את ליבי, כמו גם הטבע העצום של אלסקה ואנשיה. כיום אני שואבת השראה מהמדבר בו אני חיה, נוף עצום, מחוספס ויפה, רב שכבתי וחשוף. סודות המדבר אינם חושפים את עצמם בקלות, יש לעצור ולהתבונן. העבודה שלי היא לרוב אינטואיטיבית ומגיעה מזיכרונות אישיים, חלומות, טבע ותרבויות בהן ביקרתי. החומר הקראמי הוא המדיה שאני בוחרת לבטא את החוויות הפנימיות שלי בהן מילים אינן מספיקות."

רקפת לוי

גרה ויוצרת בעין עירון

"כל תכשיט אני מעצבת תוך כדי רקמה ושילובים של בדים, חרוזים ומתכות מיוחדות אותם אני אוספת משווקים בארץ ובעולם. תרבויות אתניות שחיו במקומות כמו ספרד, אפריקה ואסיה תמיד הקסימו אותי ומשם ההשראה. אני מרגישה שכל תכשיט מביא איתו אווירה וסיפור על אישה ממקום אחר שבאה להזכיר לנו לחיות כאן ועכשיו בתשוקה ואומץ."

תם אטיאס

גר ויוצר באבירים

"אני לומד ושואב השראה מהתבוננות ב'פגעי הזמן' על החומר, מעבודות טפסנות בניין, סימני חיתוך על עצי מנסרות ואסתטיקה יפנית של "וואבי סאבי" וקומיקס "מנגה".

אני מעצב ויוצר רהיטים, כלים ואמנות מעץ מלא בשילוב של שיטות יפניות מסורתיות ומודרניות. כשמעבדים עץ בכלים ידניים נוצר זמן להקשיב, לחשוב, להעמיק או פשוט לבהות ולהתחבר ליצירה..."

דפנה קסטנבוים 

גרה בחדרה ויוצרת בפרדס חנה

״יש לי אובססיה קשה לטקסטורות, במגע, טעם, ריח וראיה. אני עובדת עם מרקמים טקסטורלים בכדי להגיע לתוצאה מקסימלית. אני עובדת עם מפות עתיקות לצד מפות פלסטיק חדשות, חותמות שאני יוצרת לבד וחומרים טבעיים מתכלים. והכל כמובן בעבודת יד.״

cif_logo-05.jpg